היום אספר לכם על בטא גלוקן ויתרונותיו הבריאותיים. לאילו מצבי בריאות הבטא גלוקן יעיל?, האם בטא גלוקן מסייע לחולי סוכרת? ומה באשר למחלות לב וכלי דם? והאם הבטא גלוקן יעיל לצמצום הנטייה לסרטן המעי הגס? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.

דווח בספרות שצמיגות β-גלוקן במעיים אחראית בעיקר להשפעותיו להורדת כולסטרול (הרע).

צמיגות β-גלוקאן קשורה ישירות למשקל המולקולרי שלו, למבנה המולקולרי שלו, למסיסות במים ולמטריקס של מזון. משקל מולקולרי גבוה ומסיסות גבוהה במים של β-גלוקן הם בעלי יכולת גבוהה של הפחתת כולסטרול בסרום בהשוואה למשקל מולקולרי נמוך ול-β-גלוקן מסיס נמוך.

β-Glucan הוא סיב תזונתי מסיס במים המתקבל משיבולת שועל, שעורה, חיידקים, שמרים, אצות ופטריות. דופן התא של שמרי האופה, כלומר, Saccharomyces cerevisiae נמצא בשפע ביותר ב-β-גלוקן.

β-Glucan הוא פוליסכריד מסיס במים המורכב מיחידות גלוקוז. מונומרים של גלוקוז מקושרים באמצעות קשרים גליקוזידיים β-(1→3) בחיידקים ובאצות ואילו מונומרים של גלוקוז מקושרים באמצעות קשרים גליקוזידיים β-(1→3) ו-β-(1→6) בשמרים ובפטריות. בשיבולת שועל ושעורה, מונומרים של גלוקוז מקושרים באמצעות קשרים גליקוזידיים β-(1→4) ו-β-(1→3). β-גלוקן המתקבל מחיידקים ואצות מציג מבנה ליניארי ואילו β-גלוקן המופק משמרים, פטריות, שיבולת שועל ושעורה.

סינתזת β-גלוקאן בדופן התא היא תהליך מורכב בגלל זיהוי מספר רב של מחלקות שונות של גלוקנים. מספר סוגים של אנזימים מעורבים בסינתזה של β-גלוקן. β-(1→6) שרשראות צד גליקוזידיות מקשרות את שרשראות הגלוקן β-(1→3) ליצירת רשת נוקשה. רכיבי β-Glucan ו-chitin מקושרים לעתים קרובות על ידי קישורים β-(1→4).

אין הבחנה חדה בין השברים הבלתי מסיסים והמסיסים של β-גלוקן, אולם מסיסות המים של β-גלוקן תלויה במבנה שלו.

β-Glucan מורכב משאריות גלוקוז המקושרות בקשרים גליקוזידיים β-(1-4) ו-β-(1-3). קישורי β-(1-3) בודדים מופרדים בדרך כלל על ידי 2 או 3 קישורים β-(1-4) אך היחס בין קישורי β-(1-4) ו-β-(1-3) שונה בין מיני דגנים.

יחס ההצמדה יכול להשתנות בין רקמות ומינים עם אזורים ארוכים יותר דמויי תאית של קישורים רציפים של β-(1-4) ב-β-glucan של סובין חיטה, כדוגמה, כאשר β-גלוקן מהווה כ-20% מה- סך פוליסכרידים של דופן התא באנדוספרם העמילני של חיטה. מקורות המזון של β-גלוקן כוללים פטריות מאכל, שמרים ודגנים, כגון שיבולת שועל, שעורה וחיטה.

סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות רבות מצביעות על השימוש ב-β-glucan כסיב פרה-ביוטי. ההבדל במשקל המולקולרי (MW) עשוי להיות הגורם המגביל את הקצב בשאלה האם ניסויים קליניים של β-גלוקן מביאים לתועלת קלינית או לא.

גורמים רבים יכולים להשפיע על ה-MW של β-גלוקן, כגון עיבוד מזון ומקור ה-β-גלוקן. חימום, בפרט, יכול להפחית את ה-MW של β-גלוקן ולכן להפחית את הצמיגות שלו בתוך מערכת העיכול.

מקורות שונים של β-גלוקן עשויים להיות בעלי MW וצמיגות שונים. צוין שה-MW בין זני שיבולת שועל שונה, מה שמוביל להנחה שה-MW יכול להשתנות גם בין סוגי דגנים [74]. β-Glucan משיבולת שועל ושעורה נבדלים גם הם במסיסותם שיכולה להשפיע ישירות על צמיגות המעי, כאשר שיעור גבוה יותר מהחלק הכולל מסיס בשיבולת שועל ושעורה מאשר בחיטה, שכנראה בגלל אורך השרשרת (שרשראות קצרות יותר מסיסות יותר). כפי שהוזכר קודם לכן, המבנה הבסיסי (דפוס ההצמדה) עשוי להסביר את ההבדלים המתרחשים בתכונות של β-גלוקן, במיוחד במסיסות ובצמיגות.

#בטאגלוקן #βglucans #קוביעזרא #דיאטה #הרזיה #סוכרת #תזונה #בריאות

שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית, היום אספר לכם על תזונה לפוריות האישה. 

תרכובות תזונתיות ופוריות האישה
פחמימות
רגישות לאינסולין וגם חילוף חומרים של גלוקוז יכולים להשפיע באופן משמעותי על הביוץ ועל פוריות האישה. מבחינת פחמימות, אינדקס גליקמי ועומס חיוניים במיוחד. ייתכן שצריכה של מוצרים עם אינדקס גליקמי גבוה יכולה להגביר תנגודת לאינסולין, דיסליפידמיה ולחץ חמצוני, המשפיעים לרעה על הפוריות ותפקודי השחלות (1, 2).

אינסולין מווסת את חילוף החומרים אך גם תפקודי רבייה; זה יכול לווסת את הסטרואידגנזה השחלתית וכן היפראינסולינמיה אשר מתואמים באופן חיובי עם היפראנדרוגניזם והפרעות ביוץ. אינסולין הוא גם הרגולטור העיקרי של ייצור גלובולין קושר הורמוני מין (SHGB) בקרב נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS).

אינדקס גליקמי ועומס גבוהים נקשרו עם ריכוזי גלוקוז גבוהים בצום, היפראינסולינמיה ותנגודת לאינסולין, ולפיכך עם ריכוזים גבוהים יותר של גורם גדילה דמוי אינסולין I (IGF-I) ואנדרוגנים, שעלולים להוביל להפרעות אנדוקריניות ולפיכך, עשוי לשנות את הבשלת הביציות (3).

מחקר עוקבה גדול שנערך ב-18,555 נשים ללא היסטוריה של אי פוריות, שתכננו או נכנסו להריון במהלך המחקר, הראה שצריכה גבוהה יותר של פחמימות במחיר של שומנים טבעיים ועם אינדקס גליקמי גבוה קשורה באופן חיובי לאי פוריות עקב הפרעות בביוץ (4).

תוצאות אלו אושרו על ידי מחקרים אחרים שבהם צריכה גבוהה יותר של מוצרים ופחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה, בהשוואה לצריכת סיבים, וצריכה גבוהה של סוכרים פשוטים היו קשורים לסיכויים נמוכים יותר להיכנס להריון (2).

המקורות העיקריים להוספת סוכרים הם משקאות מוגזים, שעלולים להשפיע לרעה על הפוריות (5). יתרה מכך, מצטינגר וחב'.  ציין כי צריכת משקאות ממותקים ומוגזים – ללא תלות בצריכת הקפאין – יכולה להפחית את הסיכויים להצלחת הרבייה באמצעות ART. כמו כן, הוכח שצריכת משקאות מוגזים קשורה לריכוז מוגבר של אסטרדיול חופשי.

ללא ספק, גם כמות הפחמימות וגם סוג הפחמימות חיוניים בהקשר של דיאטה פרו פוריות בקרב נשים עם הפרעות בחילוף החומרים של שומנים וגלוקוז. עם זאת, היבט זה חיוני גם בתזונה של נשים בגיל הפוריות המתכננות להיכנס להריון.

שמן: שומנים מהווים תרכובת תזונתית חיונית המשפיעה על הפוריות. Hohos and Skaznik-Wikiel (6) הציעו שתזונה עתירת שומן יכולה להיות קשורה לשינויים בתפקודי הרבייה, כולל אורך המחזור החודשי, ריכוזי הורמוני הרבייה [למשל, הורמון luteinizing (LH)], ואיכות העובר במחזורי ART. 

מעבר לכך, נראה כי איכות השומן חשובה יותר מכמותו. ה-Chavarro et al. מחקר (7) שכלל 18,555 נשים שמתכננות הריון או שנכנסו להריון במהלך המחקר הוכיח כי הגדלת צריכת TFAs אפילו ב-2% הביאה לעלייה משמעותית בסיכון לאי פוריות עקב הפרעות בביוץ.

לעומת זאת, Mumford et al. (8) לא הבחינו בקשר בין TFAs, SFAs והסיכון היחסי לאנובולציה במחקר BioCycle. כדאי לזכור שה-Chavarro et al. המחקר נערך בארצות הברית בין השנים 1991 ו-1995, ומחקר הקוהורט הראשון המצביע על מזיקות TFAs הופיע רק בשנת 1993 (9).

מצד שני, מחקר ה-BioCycle נערך בין 2005 ל-2007, כאשר בארצות הברית כבר היה סימון חובה של תכולת ה-TFA במזונות המכילים ≥0.5 גרם TFAs/מנה (10).

יתר על כן, במחקר אחר, ההשפעה השלילית של צריכת TFA על הפוריות נצפתה בקרב 1290 נשים אמריקאיות שמתכננות הריון. עם זאת, קשר זה לא נצפה בקרב הנשים הדניות, וכפי שהציעו המחברים, עשוי להיות קשור לצריכה נמוכה של TFAs בקרב קבוצה זו עקב החוק הדני מ-2003 המחייב הגבלת TFAs בשמנים ושמנים ל-2% סך חומצות השומן (FAs) (10, 11).

חומצה פולית וויטמינים B12 ו-B6
ייתכן שחומצה פולית, ויטמין B-12 וויטמין B-6 משפיעים על הפוריות. מחקרים מצביעים על כך שתוספת של חומצה פולית (במיוחד במינון גבוה מהמומלץ למניעת פגמים מולדים ובשילוב עם ויטמין B12) בתקופה שקדמה להריון עשויה להגביר את הסיכוי להיכנס להריון ולהצליח ב-ART.

עם זאת, אין מחקר אקראי מבוקר על ההשפעה של מינון גבוה של חומצה פולית הקשורה לתגובה חיובית במחקרים תצפיתיים (12).

למעשה, העשרת דגנים בחומצה פולית העלתה את מספר לידות התאומים בארצות הברית. עם זאת, ייתכן שהדבר נובע ממספר גדל והולך של נשים המשתמשות בתרופות מעוררות ביוץ ולא מהצריכה המוגברת של חומצה פולית (13).

חשוב לציין שתוספי חומצה פולית נקשרה לרעה עם אורך קצר יותר של המחזור החודשי. Murto et al.  הראו שנשים עם אי פוריות בלתי מוסברת השלימו יותר חומצה פולית מנשים פוריות. בנוסף, לנשים שחוו אי פוריות היו ריכוזים גבוהים יותר של חומצה פולית וריכוזים נמוכים יותר של הומוציסטאין בהשוואה לקבוצת הביקורת. מצד שני, צריכת חומצה פולית סינתטית הייתה קשורה לעלייה בפרוגסטרון ולירידה בסיכון לאנובולציה ספורדית (14).

בנוסף, נשים עם מוטציה של methylenetetrahydrofolate reductase (MTHFR) השיגו אחוז נמוך יותר של הפריות חוץ גופיות מאשר נבדקות ללא מוטציה. מצד שני, שכיחות ההשתלה וההריון הקליני הייתה דומה בשתי הקבוצות. יתרה מכך, הריכוז של ויטמין B12 וחומצה פולית לא היה קשור להסתברות להפריה חוץ גופית.

ההשפעה של חומצה פולית, ויטמין B-12 וויטמין B-6 על הפוריות קשורה אולי לחילוף החומרים של הומוציסטאין. מחסור בויטמין B-12 מפריע לתהליך הרמתילציה, בעוד שמחסור בויטמין B-6 מוביל ישירות להצטברות של הומוציסטאין עקב השראת אנזים הנקרא cystathione b-synthase. כתוצאה מכך, תהליך הטרנססולפורציה, שדרכו היסטמין הופך לציסטאין, מואט.

מחקרים קליניים מראים כי היפרהומוציסטינמיה בשילוב עם ריכוז נמוך של חומצה פולית מהווה גורם סיכון להפלה חוזרת. בנוסף, ריכוז גבוה יותר של הומוציסטאין נקשר לכלי דם לקוי של כוריון בקרב נשים עם אובדן מוקדם של הריון חוזר.

למעשה, הומוציסטאין הוא זה שגורם לאפופטוזיס של טרופובלסט ומפחית גונדוטרופין כוריוני, בעוד שריכוז גבוה של הומוציסטאין גורם לדלקת אנדותל באמצעות ביטוי מוגבר של ציטוקינים פרו-דלקתיים. יתרה מכך, ריכוז מוגבר של הומוציסטאין בנוזל זקיק השחלה עשוי להשפיע על האינטראקציה בין זקיק השחלה לזרע, ולהפחית את סיכויי ההפריה.

מקורות: 

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26875986/
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31901163/
3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31231310/
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17882137/
5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29384791/
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28586412/
7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17209201/
8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26843151/
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8094827/
10. https://scholar.google.com/scholar_lookup?journal=Eur+J+Clin+Nutr&title=Approaches+to+removing+trans+fats+from+the+food+supply+in+industrialized+and+developing+countries&volume=63&issue=Suppl+2&publication_year=2009&pages=S50-67&pmid=19190645&
11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28595290/
12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28844822/
13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15562514/
14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23050004/

קובי עזרא: תזונה לפוריות. חוקרים רבים עדיין חוקרים את השפעת התזונה על הפוריות. למרות שאין ספק שיש קשר בין הרגלי תזונה לפוריות, שאלות רבות נותרו ללא מענה. דיאטה אינדיבידואלית, הכוללת מחלות נלוות ואורח חיים אחרים, חיונית במיוחד.

כפי שמצביעים מחקרים עדכניים, תזונה המבוססת על המלצות התזונה הים תיכונית (MeD) משפיעה לטובה על הבריאות הנפשית והפיזית. התזונה הים תיכונית נקשר גם לשינויים חיוביים בתנגודת לאינסולין, הפרעות מטבוליות והסיכון להשמנה, שהוא חיוני בהקשר של פוריות. התזונה הים תיכונית מאופיינת בצריכה גבוהה של ירקות (כולל קטניות), פירות, שמן זית, פחמימות לא מזוקקות, מוצרי חלב ועופות דלי שומן, דגים שמנים ויין אדום, עם צריכה נמוכה של בשר אדום וסוכרים פשוטים.

בסקירה המסכמת את הממצאים העיקריים של קבוצה פרוספקטיבית הכוללת 22,786 משתתפים בגיל ממוצע של 35 שנים, הוצע קשר חיובי בין דבקות בתזונה הים תיכונית לבין פוריות.

יתרה מכך, מחקרים מראים שדפוסי תזונה בריאים יכולים גם להגביר את הסיכויים ללדת חי בקרב נשים המשתמשות בטכנולוגיית רבייה מסייעת (ART). במחקר עוקבה גדול של Chavarro et al. ב-17,544 נשים שמתכננות הריון או שנכנסו להריון במהלך המחקר, היה קשר בין הקפדה על דיאטה פרו-פוריות (בדומה לתזונה הים תיכונית) לבין סיכון נמוך יותר לאי פוריות הנגרמת ע"י הפרעות ביוץ.

דיאטה התומכת בפוריות התאפיינה בצריכה נמוכה יותר של חומצות שומן טראנס (TFA) וצריכה גבוהה יותר של MUFAs וחלבונים מצמחים, וירידה בצריכה של חלבון מן החי, מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך, מזונות עתירי סיבים, ומעניין – מוצרי חלב עתירי שומן. נשים שעוקבות אחר דיאטה פרו-פוריות צרכו יותר ברזל לא-המי ובתדירות גבוהה יותר, כלומר לפחות 3 פעמים בשבוע, נטלו מולטי-ויטמינים, במיוחד ויטמינים מקבוצת B (למשל, חומצה פולית), צרכו יותר קפה ואלכוהול והיו יותר פעילות גופנית.

Kermack et al. דיווח כי תוספת של אומגה 3, ויטמין D ושמן זית, שחיקו את התזונה הים תיכונית, לפני הפריה חוץ גופית לא השפיעה על קצב מחשוף העוברים. התזונה הים תיכונית נמצא בקורלציה ל-RBC folate וויטמין B6 בסרום.

בנוסף, דבקות גבוהה יותר בתזונה הים תיכונית ע"י זוגות שעברו הפריה חוץ גופית הגדילה את ההסתברות להריון. יש לציין שחלק מהתזונה הים תיכונית הוא שתיית יין מתונה, ולנשים זה שווה לכוס אחת של יין אדום מדי יום, אם כי זה עשוי להיות די שנוי במחלוקת בהקשר של פוריות האישה.

עם זאת, בעוד שרוב המחקרים מצביעים על קשרים תלויי מינון בין פוריות וצריכת אלכוהול, יש לקחת בחשבון שמספר הריונות נותרו בלתי מתוכננים. עם זאת, ישנן המלצות מבוססות ראיות להחריג אלכוהול מהתזונה של נשים הרות.

האם ניתן לדחות תהליכי זקנה ולעשות אנטי אייג'ינג טבעי ע"י תזונה בהתאמה אישית?

האם לתזונה ישנה השפעה על עיכוב הזדקנות?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. כידוע ההזדקנות היא גורם הסיכון העיקרי למחלות כרוניות ולנכות בחברתנו עם השפעה רבה על ההוצאות החברתיות והבריאותיות.

עד כה, הזדקנות ובסופו של דבר מובילה למוות והם בלתי נמנעים. עם זאת, מאמצי המחקר על מחלות הקשורות להזדקנות במטרה לא רק להאריך את תוחלת החיים אלא גם להגדיל את תוחלת הבריאות בניסיון לעכב, לעצור ואף להפוך את תהליך ההזדקנות לא הופסקו.

אז נשאלת השאלה האם ניתן לעשות מניפולציות במטרה להגיע לתוצאה של עיכוב תהליכי זקנה!? הגבלה קלורית מאריכה ומשפרת הן את הבריאות והן את תוחלת החיים במספר מודלים ניסיוניים קצרי מועד והביאה לידי ביטוי את תפקידם של גורמים מולקולריים שונים המעורבים במסלולי חישת חומרי הזנה ובאורך חיים.

הדבר פותח את האפשרות לווסת אפקטים מולקולריים הנ"ל גם בבני אדם כדי להגדיל ולשפר את הבריאות ואת תוחלת החיים.

הקושי ליישם דיאטות מוגבלות קלוריות בבני אדם הובילו לפיתוח של דיאטות נסבלות חדשות כמו למשל האכלה מוגבלת בזמן, צום לסירוגין ו/או דיאטות המכילות כמויות מוגבלות של רכיבי וחומרי תזונה שונים  ולחיפוש אחר חומרים תרופתיים, המיועדים לגורמים המתווכים את הארכת חיים ותוחלת בריאות בתגובה לדיאטות אנטי אייג'ינג הנ"ל.

גישות פרמקולוגיות המבטלות תאים מזדקנים או מונעות גורמים ראשוניים להזדקנות כגון שחיקה של טלומרים או קיצור הטלומרים מופיעות גם כאסטרטגיות אנטי-אייג'ינג פוטנציאליות. 

שלום מטופלים רבים שואלים אותי, האם בצל בריא?, אז היום אשיב לכם על כך. שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.

בצל (Allium cepa) הם ירקות בצורת פקעת הגדלים מתחת לאדמה. ידועים גם בתור בצלים או בצל רגיל, הם גדלים ברחבי העולם וקשורים קשר הדוק לעירית, שום, בצל ירוק, בצל שאלוט וכרישה.

לבצל עשויות להיות מספר יתרונות בריאותיים, בעיקר בשל התכולה הגבוהה של נוגדי חמצון ותרכובות המכילות גופרית.

יש להם השפעות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות ונקשרו להפחתת הסיכון לסרטן, להורדת רמות הסוכר בדם ולשיפור בריאות העצם.

משמש בדרך כלל כחומר טעם ותוספת, בצל הוא מזון עיקרי במטבחים רבים. ניתן לאפות, להרתיח, לצלות, לטגן, לצלות, להקפיץ, לאבקה, או לאכול גלם.

הבצל משתנים בגודל, צורה וצבע, אך הסוגים הנפוצים ביותר הם לבן, צהוב ואדום. הטעם נע בין עדין ומתוק לחריף וחריף, תלוי במגוון ובעונה.

ניתן לצרוך בצל גם כאשר הוא לא בשל, לפני שהפקית מגיעה לגודל מלא. הם נקראים אז בצל ירוק, בצל אביבי או בצל קיץ.

עובדות תזונתיות
בצל חי דל מאוד בקלוריות, עם רק 40 קלוריות ל-100 גרם.

לפי משקל טרי, הם מכילים 89% מים, 9% פחמימות ו-1.7% סיבים, עם כמויות זעירות של חלבון ושומן.

החומרים המזינים העיקריים ב-3.5 אונקיות (100 גרם) של בצל נא הם:

קלוריות: 40
מים: 89%
חלבון: 1.1 גרם
פחמימות: 9.3 גרם
סוכר: 4.2 גרם
סיבים: 1.7 גרם
שומן: 0.1 גרם
פחמימות
פחמימות מהוות כ-9-10% מהבצל הגולמי והמבושל כאחד.

הם מורכבים בעיקר מסוכרים פשוטים, כגון גלוקוז, פרוקטוז וסוכרוז, כמו גם סיבים.

מנת 3.5 אונקיות (100 גרם) מכילה 9.3 גרם פחמימות ו-1.7 גרם סיבים, כך שתכולת הפחמימות הניתנות לעיכול היא 7.6 גרם.

בצל הוא מקור הגון לסיבים, המהווים 0.9-2.6% מהמשקל הטרי, תלוי בסוג הבצל.

הם עשירים מאוד בסיבים מסיסים בריאים הנקראים פרוקטנים. למעשה, בצל הוא בין המקורות התזונתיים העיקריים של פרוקטנים.

פרוקטנים הם מה שנקרא סיבים פרה-ביוטיים, המזינים את החיידקים המועילים במעיים.

זה מוביל להיווצרות של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), כגון בוטיראט, אשר עשוי לשפר את בריאות המעי הגס, להפחית דלקת ולצמצם את הסיכון לסרטן המעי הגס.

עם זאת, פרוקטנים נחשבים ל-FODMAPs, שעלולים לגרום לתסמיני עיכול לא נעימים אצל אנשים רגישים, כגון אלה עם תסמונת המעי הרגיז (IBS).

לסיכום הקצר הנ"ל ניתן לומר שהבצל מורכב בעיקר ממים, פחמימות וסיבים. הסיבים העיקריים שלהם, פרוקטנים, יכולים להאכיל את החיידקים הידידותיים במעיים שלך, אם כי הם עלולים לגרום לבעיות עיכול אצל אנשים מסוימים.

סובין שיבולת שועל תזונתי מפחית דלקת מערכתית בעכברים…

חולים שעוברים הקרנות לטיפול בסרטן איברי האגן מומלצים בדרך כלל להקפיד על דיאטת סיבים מוגבלת.

עם זאת, הפחתת סיבים תזונתיים עלולה לקדם דלקת במערכת העיכול, ולהוביל בסופו של דבר להידרדרות בבריאות המעיים.

מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של סיבים תזונתיים על דלקת הנגרמת מקרינה.

עכברים זכרים C57BL/6J הוזנו מדיאטת סובין עשירה בשיבולת שועל (15% סיבים) או דיאטה ללא סיבים (0% סיבים) והוקרנו (32 Gy נמסרו בארבעה חלקים) לאזור המעי הגס או רק קיבלו הרגעה (בקרות).

ההתערבות התזונתית החלה שבועיים לפני ההקרנה ונמשכה 1, 6 ו-18 שבועות לאחר ההקרנה, כאשר נקודות זמן אלה הוקרבו עכברים ודגימות הסרום שלהם נבדקו עבור 23 ציטוקינים וכימוקינים.

הניתוחים שלנו מראים שההקרנה העלתה את רמות הציטוקינים בסרום בכל נקודות הזמן שנותחו. לעכברים המוקרנים ללא סיבים היו רמות גבוהות משמעותית של ציטוקינים מעודדי דלקת מאשר לעכברים שהוקרנו בשיבולת גבוהה בכל נקודות הזמן.

התוצאות מצביעות על כך שתזונה עשירה בסיבים של סובין שיבולת שועל מפחיתה את עוצמת הדלקת הנגרמת מקרינה, הן בשלב מוקדם והן בשלב מאוחר. בהתבסס על התוצאות, נראה שהעצה להקפיד על דיאטה דלת סיבים במהלך הקרנות עשויה להגביר את הסיכון לירידה בבריאות המעיים בקרב חולי סרטן.

מקור: pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32707913

אסטקסנטין הוא פיגמנט קרוטנואיד אדום המופיע באופן טבעי המסווג כקסנטופיל, המצוי במיקרו אצות ופירות ים כגון סלמון, פורל ושרימפס.

סקירה זו מתמקדת באסטקסנטין כתרכובת ביו-אקטיבית ומתארת ​​את העדויות הקשורות לתפקידו הפוטנציאלי במניעת טרשת עורקים.

לאסטקסנטין מבנה מולקולרי ייחודי שאחראי לפעילות נוגדת החמצון העוצמתית שלו ע"י כיבוי חמצן בודד וניקוי רדיקלים חופשיים.

במחקרים קליניים דווח כי אסטקסנטין מעכב חמצון של ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) ומגביר את רמות ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL)-כולסטרול ואדיפונקטין.

עדויות מצטברות מצביעות על כך שאסטקסנטין יכול להפעיל פעולות מניעה נגד מחלות קרדיווסקולריות טרשתיות (CVD) באמצעות הפוטנציאל שלה לשפר את הלחץ החמצוני, דלקת, חילוף חומרים שומנים ומטבוליזם של גלוקוז.

בנוסף לזיהוי מנגנונים של פעילות ביולוגית של אסטקסנטין על ידי מחקר בסיסי, יש צורך בהרבה יותר ראיות אפידמיולוגיות וקליניות המקשרות סיכון מופחת ל-CVD עם צריכת אסטקסנטין בתזונה.

מקור: pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26861359

חומצות שומן כתרכובות ביולוגיות: תפקידן במטבוליזם אנושי, בריאות ומחלות – סקירה. חלק 1: סיווג, מקורות תזונתיים ותפקודים ביולוגיים.

חומצות שומן הן מרכיבים מהותיים של שומנים וממברנות תאים בצורה של פוספוליפידים.

סיווג חומצות שומן, מקורות תזונתיים ותפקודים ביולוגיים. החלק השני יתמקד בתפקידים פיזיולוגיים של חומצות שומן ויישומים בבריאות האדם ובמחלות.

בבני אדם, לא ניתן לייצר את כל חומצות השומן באופן אנדוגני עקב היעדר דסאטוראזות מסוימות. לכן, חומצות שומן ספציפיות הנקראות חיוניות (לינולאית, אלפא-לינולנית) צריכות להילקח מהתזונה.

חומצות שומן אחרות שהסינתזה שלהן תלויה בצריכת חומצות שומן חיוניות כוללות חומצה איקוספנטאנואית וחומצה דוקוסהקסאנואית (חומצות שומן אומגה 3), המצויות בדגים שמנים.

מקורות תזונתיים לחומצות שומן רוויות הם מוצרים מהחי (חמאה, שומן בשרים) ושמנים צמחיים טרופיים (קוקוס, דקל), בעוד שמקורות לחומצות שומן בלתי רוויות הם שמנים צמחיים (כגון שמן זית, חמניות וסויה) ומוצרים ימיים (אצות ושמני דגים).

חומצות שומן רוויות נקשרו להשפעות בריאותיות שליליות, בעוד שחומצות שומן בלתי רוויות, במיוחד חד בלתי רוויות ו-n-3 רב בלתי רוויות, נחשבות כמגינות.

בנוסף, הוכחו לחומצות שומן טראנס השפעות שליליות על הבריאות, בעוד שחומצות שומן מצומדות עשויות להיות מועילות.

לבסוף, חומצות שומן הן המרכיבים העיקריים של מחלקות שומנים (טריאצילגליצרולים, פוספוליפידים, אסטרים של כולסטרול, חומצות שומן לא מאסטריות).

מסקנה: חומצות שומן הן תרכובות ביולוגיות חשובות אשר לוקחות חלק במסלולים מטבוליים מורכבים, ובכך בעלות תפקידים ביולוגיים מרכזיים. הם מתקבלים ממקורות תזונתיים שונים אשר קובעים את סוג השומן הנצרך וכתוצאה מכך את התוצאה הבריאותית.

מקור: pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21804620

חומצה אלפא-ליפואית עשויה להגן על חולי סוכרת מפני זיהום COVID-19 וירוס קורונה קובי עזרא.

מגפת COVID-19 מתפשטת במהירות ברחבי העולם, ובחירת תרופות יכולה להשפיע על התחלואה והתמותה של המחלה באופן חיובי או שלילי.

חומצה אלפא-ליפואית (ALA) היא נוגדת חמצון חזקה ומפחיתה מתח חמצוני ומעכבת הפעלת גורם גרעיני- kappa B (NF-kB). ALA מפחית את פעילות ADAM17 ואת ויסות ACE2. ידוע כי לחומצה אלפא-ליפואית יש השפעות אנטי-ויראליות כנגד נגיפים מסוימים.

חומצה אלפא-ליפואית עשוי להראות השפעה אנטי-ויראלית ע"י הפחתת הפעלת NF-kB והקלה בתגובות החמצון.

חומצה אלפא-ליפואית מגביר את הגלוטתיון התאי מחזק את ההגנה המארחת האנושית. חומצה אלפא-ליפואית מפעיל ערוצי K + תלויי ATP (Na +, K + -ATPase). הגדלת K + בתא מעלה את ה- pH התאי. עם עליית ה- pH התאי, כניסת הנגיף לתא פוחתת. ALA יכול להגביר את ההגנה המארחת האנושית כנגד SARS-CoV-2 ע"י העלאת ה- pH התאי.

טיפול בחומצה אלפא-ליפואית מעלה את רמות נוגדי חמצון ומפחית מתח חמצוני. לפיכך, חומצה אלפא-ליפואית עשויה לחזק את ההגנה המארחת האנושית נגד SARS-CoV-2 ויכולה למלא תפקיד חיוני בטיפול בחולים עם COVID-19 חולה קשה. זה יכול למנוע נזק לתאים על ידי ירידה בייצור הלקטט בחולים עם COVID-19.

שימוש בחומצה אלפא-ליפואית עם אינסולין בחולים עם סוכרת יכול להראות השפעה סינרגטית כנגד SARS-CoV-2.

אנו חושבים שטיפול בחומצה אלפא-ליפואית יועיל כנגד COVID-19 בחולים עם סוכרת.

מקור המחקר: Med Hypotheses. 2020 Oct;143:110185. doi: 10.1016/j.mehy.2020.110185. Epub 2020 Aug 14.