האם סטרס גורם להשמנה? קובי עזרא. השמנת יתר היא אתגר עולמי לבריאות הציבור המגביר את הסיכון למחלות שונות, כולל סוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה וסרטן, ויגרום בעתיד לעלייה נוספת בשכיחות המחלות הכרוניות.
הבנת מנגנוני ההשמנה היא קריטית אם אנו רוצים למנוע ולטפל באתגר המגיפה הזה. באופן מסורתי דיאטה ופעילות גופנית היו המשימות העיקריות במניעה ובהשמנת יתר. עם זאת, מנגנונים אחרים נבחנים כעת גם בחיפוש אחר ידע והבנת השמנת יתר, כולל מערכת הלחץ בגוף ושחרור הקורטיזול.
אמנם נראה שניכר כי לחץ הוא גורם להשמנה, אך האם מתח הוא גם תוצאה של השמנת יתר נדון עד כה רק בקצרה. מטרת מאמר זה היא להבהיר כיצד ניתן לקשר בין מתח והשמנת יתר ולדון בקשר הסיבה / התוצאה בין תגובת הלחץ להשמנה. ההשערה שלנו היא שמתח והשמנה מפריעים על ידי משוב חיובי. זה עשוי להיות נושא חשוב גם בהבנתנו ובהתמודדות שלנו עם השמנת יתר.
מגפת COVID-19 מתפשטת במהירות ברחבי העולם, ובחירת תרופות יכולה להשפיע על התחלואה והתמותה של המחלה באופן חיובי או שלילי.
חומצה אלפא-ליפואית (ALA) היא נוגדת חמצון חזקה ומפחיתה מתח חמצוני ומעכבת הפעלת גורם גרעיני- kappa B (NF-kB). ALA מפחית את פעילות ADAM17 ואת ויסות ACE2. ידוע כי לחומצה אלפא-ליפואית יש השפעות אנטי-ויראליות כנגד נגיפים מסוימים.
חומצה אלפא-ליפואית עשוי להראות השפעה אנטי-ויראלית ע"י הפחתת הפעלת NF-kB והקלה בתגובות החמצון.
חומצה אלפא-ליפואית מגביר את הגלוטתיון התאי מחזק את ההגנה המארחת האנושית. חומצה אלפא-ליפואית מפעיל ערוצי K + תלויי ATP (Na +, K + -ATPase). הגדלת K + בתא מעלה את ה- pH התאי. עם עליית ה- pH התאי, כניסת הנגיף לתא פוחתת. ALA יכול להגביר את ההגנה המארחת האנושית כנגד SARS-CoV-2 ע"י העלאת ה- pH התאי.
טיפול בחומצה אלפא-ליפואית מעלה את רמות נוגדי חמצון ומפחית מתח חמצוני. לפיכך, חומצה אלפא-ליפואית עשויה לחזק את ההגנה המארחת האנושית נגד SARS-CoV-2 ויכולה למלא תפקיד חיוני בטיפול בחולים עם COVID-19 חולה קשה. זה יכול למנוע נזק לתאים על ידי ירידה בייצור הלקטט בחולים עם COVID-19.
שימוש בחומצה אלפא-ליפואית עם אינסולין בחולים עם סוכרת יכול להראות השפעה סינרגטית כנגד SARS-CoV-2.
אנו חושבים שטיפול בחומצה אלפא-ליפואית יועיל כנגד COVID-19 בחולים עם סוכרת.
מקור המחקר: Med Hypotheses. 2020 Oct;143:110185. doi: 10.1016/j.mehy.2020.110185. Epub 2020 Aug 14.
טיפול במחלת סוכרת קובי עזרא. סוכרת היא מחלה המונעת מגופך להשתמש נכון באנרגיה מהמזון שאתה אוכל. סוכרת מתרחשת באחד מהמצבים הבאים:
הלבלב (איבר החובק את הקיבה) מייצר מעט אינסולין או שאינו מייצר אינסולין בכלל. אינסולין הוא הורמון טבעי, המיוצר על ידי תאי בטא בלבלב, המסייע לגוף להשתמש בסוכר לצורך אנרגיה. אוֹ הלבלב מייצר אינסולין, אך האינסולין המיוצר לא עובד כמו שצריך. מצב זה נקרא עמידות לאינסולין. כדי להבין טוב יותר את הסוכרת, זה עוזר לדעת יותר כיצד הגוף משתמש במזון לצורך אנרגיה (תהליך הנקרא מטבוליזם).
גופך מורכב ממיליוני תאים. כדי ליצור אנרגיה התאים זקוקים למזון בצורה מאוד פשוטה. כשאתה אוכל או שותה, חלק ניכר מהאוכל שלך מתפרק לסוכר פשוט שנקרא גלוקוז. גלוקוז מספק את האנרגיה שגופך זקוק לפעילות יומיומית.
כלי הדם והדם הם הכבישים המהירים המובילים סוכר מהמקום בו הוא נלקח (בקיבה) או מיוצר (בכבד) אל התאים שבהם הוא משמש (שרירים) או למקום בו הוא מאוחסן (שומן). סוכר אינו מסוגל להיכנס לתאים מעצמו. הלבלב משחרר אינסולין לדם, המשמש כעוזר, או "המפתח", שמכניס סוכר לתאים לשימוש כאנרגיה.
כאשר הסוכר עוזב את זרם הדם ונכנס לתאים, רמת הסוכר בדם יורדת. ללא אינסולין, או ה"מפתח ", הסוכר לא יכול להיכנס לתאי הגוף לשימוש כאנרגיה. זה גורם לסוכר לעלות. יותר מדי סוכר בדם נקרא "היפרגליקמיה" (סוכר גבוה בדם).
מטופלים שסבלו מסוכרת סוג 2 וטופלו בשיטת קובי עזרא.
מחלת אלצהיימר (Alzheimer's disease) היא הפרעה ניוונית המנפיקה כיום יותר מ- 40 מיליון בני אדם ברחבי העולם והיא צפויה לגדול באופן אקספוננציאלי בעשורים הקרובים.
מחלת אלצהיימר קובי עזרא Alzheimer's disease
מכיוון שלא קיים טיפול מרפא, על מחקרים על הפתופיזיולוגיה של המחלה, כמו גם על בדיקת תרופות חדשות.
נעשו מספר ניסיונות לטפל במחלת אלצהיימר תוך שימוש באסטרטגיות נגד עמילואידים עם תוצאות מאכזבות. ברור ש"השערת העמילואידית" לבדה אינה יכולה להסביר באופן מלא את הנזק העצבני במחלת אלצהיימר, כפי שמעידים מחקרי נתיחה ודימות.
דלקת עצבית ממלאת תפקיד משמעותי במחלות ניווניות ניווניות, ואילו הוויכוח מתמשך על תפקידה המדויק, בין אם הוא מגן או מזיק.
מתמקדים בדלקת נוירו-דלקתית בספירה, במיוחד בשלבים המוקדמים ביותר, מעגל קסמים של תחילת גליה, שחרור גורמים פרו-דלקתיים ופגיעה עצבית.
הראיות ממחקרי הדמיה, בנוגע לקשר הזמני בין בתצהיר עמילואיד לבין דלקת עצבית, ההשפעה של דלקת מערכתית על הפעלת גליה, הן בגירוי חריף וכרוני והן ברלוונטיות של דלקת כמטרה אבחנתית וטיפולית.
האם ויטמין D יעיל כנגד זיהומים שונים עם קובי עזרא. יעילות אנטי מיקרוביאלית כנגד גורמי זיהום שונים.
דלקות אקוטיות בדרכי הנשימה הן אחת הסיבות הנפוצות ביותר לאשפוזים במחלקות החירום של בתי חולים, אשפוזים ביחידה לטיפול נמרץ בקרב ילדים – קיימות עדויות לכך שלויטמין D עשוי להיות תפקיד מגן בשפעת ומחלות נגיפיות אחרות, כמו גם הסיכון לפיתוח תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS) בנגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV), הפטיטיס, שפעת העופות, וזיהומים נגיפיים אחרים.
קובי עזרא ויטמין D
מחקרים שהתקיימו בשנות הארבעים של המאה הקודמת קישרו תזונה הענייה בוויטמין D עם רגישות-יתר לנגיפי שפעת ניסיוניים בעכברים. מגיפות שפעת בצפון אמריקה ובאירופה בדרך כלל מגיעות לשיאים במהלך החודשים דצמבר ומרץ, החודשים שבהם החשיפה לקרינת אולטרה סגול B UVB ורמות סרום של ויטמין D בצורתו 25 OH D הם הנמוכים ביותר באוכלוסייה.
מגיפות השיא של השפעות בחודש שלאחר החורף ויש החמרה קלינית גבוהה יותר עם חשיפה פחותה לאור השמש. רמות ויטמין D נמוכות עשויות להפחית את סינתזת AMP, שהיא גורמת לירידה מופחתת של סיכוי לפגוע בנגיף השפעת. ניסוי מבוקר אקראי שכלל תלמידי בית ספר יפני מצא סיכון יחסי לשפעת של 0.36 בקרב אלו שלוקחים 1,200 IU של ויטמין ליום, לעומת אלה שלקחו 200 IU ליום. תוצאה זו נמצאה קשורה לשפעת סוג A, ללא השפעה על סוג B.
שמירה על ריכוז ויטמין D בסרום של 38 נ"ג / מ"ל ומעלה אמורה להפחית באופן משמעותי את השכיחות של דלקות חריפות בדרכי הנשימה, לרבות שפעת, לפחות במהלך הסתיו והחורף. באופן דומה, וריאציות בייצור ויטמין D עשוי להסביר את העונתיות של דלקות בדרכי הנשימה בילדות בהוואי. במהלך מגיפת השפעת 1918-1919, בארצות הברית, התגלה מתאם הפוך בין שיעורי התמותה למצב ויטמין D הממוצע של האוכלוסייה המיוצגת ע"י מינון UVB שמש.
בילדים הודים מתחת לגיל חמש, מחסור תת-קליני בויטמין D היה גורם סיכון משמעותי לדלקות חריפות בדרכי הנשימה התחתונות. עדויות מאששות עלו במחקר בו 94 ילדים קיבלו תוסף ויטמין D ונמצאו שכיחות נמוכה יותר של דלקות בדרכי הנשימה מהסתיו ועד האביב של השנה שלאחר מכן. החלבון המחייב ויטמין D3-מחייב (Gc), אשר ממברנות תאי B מבטאות בצורה קונסטיטוציונית בשילוב עם אימונוגלובולין ממברנה, יכול להיות מעורב בהפעלה של התא. המקדים לגורם העיקרי להפעלת מקרופאג'ים (MAF) ומופחת בכל החולים הנגועים בנגיף השפעת. סרה מחולים אלו מכילה α-N-acetylgalactosaminidase (Nagalase) המגביל את הדוליקוזילטציה של חלבון Gc, ומונע את ההמרה שלו ל- MAF, ואולי תורם לדיכוי חיסוני.
הקפאין והקטצ'ינים שבתה הירוק ידועים בתועלות הבריאותיות שלהם, אך הם יכולים גם לגרום לתופעות לוואי עבור אנשים מסוימים, במיוחד במינונים גבוהים.
השפעות של קפאין צריכה מרובה של קפאין עלולה להגביר את תחושות החרדה, להפריע לשינה ולגרום להפרעת בטן וכאבי ראש אצל אנשים מסוימים. צריכת כמויות גדולות של קפאין בזמן ההריון עלולה אף להעלות את הסיכון למומים מולדים ולהפלה.
על סמך מחקרים עדכניים, על כולם, כולל נשים בהריון, לא לצרוך יותר מ -300 מ"ג קפאין מדי יום.
עם זאת, סקירה אחת בדקה למעלה מ -400 מחקרים ומצאה כי מבוגרים בריאים שצרכו עד 400 מ"ג קפאין ליום לא חוו תופעות שליליות.
כמות הקפאין בכוס תה תה ירוק משתנה בהתאם לכמות התה המשמשת ומשך זמן העלים התלולים.
מחקר אחד מצא שתכולת הקפאין של 1 גרם תה ירוק נעה בין 11-20 מ"ג.
מנה בודדת נמדדת בדרך כלל בכף (2 גרם) של עלי תה לכוס כוס (240 מ"ל) מים. בהנחה שכל כוס תה היא בערך כוס (240 מ"ל), פירוש הדבר שכוס התה הירוקה הממוצעת מכילה בערך 22-40 מ"ג קפאין.
קטצ'ינים עשויים להפחית את ספיגת הברזל הקטצ'ינים בתה ירוק עשויים להפחית את היכולת שלך לספוג ברזל ממזונות. למעשה, צריכת קטצ'ינים בכמויות גדולות עלולה להוביל לאנמיה של חסר ברזל.
בעוד שתיית תה ירוק באופן קבוע אינה מהווה דאגה לרוב האנשים הבריאים, אלו הנמצאים בסיכון למחסור בברזל צריכים לשקול לשתות תה בין הארוחות ולהמתין שעה לפחות לאחר אכילתם לפני שתיית התה.
תינוקות, ילדים קטנים, נשים בהריון או במחזור החודשי ואנשים הסובלים מדימומים פנימיים או העוברים דיאליזה נמצאים בסיכון מוגבר למחסור בברזל.
בנוסף יש לציין כי הקטצ'ינים בתה ירוק יכולים גם להפריע לתרופות מסוימות ולהקטין את יעילותן.
לדוגמה, מחקרים מצביעים על כך שתה ירוק עשוי לעכב את היעילות של תרופות מסוימות ללב ודם לחץ .
שתיית תה ירוק עשויה גם להפחית את ההשפעות של תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בחרדה ודיכאון .
תופעות רעילות נפוצות בעיקר כאשר אנשים נוטלים תוספי תה ירוק, שיש בהם ריכוז הרבה יותר של קטצ'ינים מאשר תה ירוק עצמו.
בלוטת התריס כשהיא מצידה בתת פעילות היא ההפרעה הנפוצה ביותר בבלוטת התריס בקרב נשים. המצב שכיח באמצע החיים יכול להביא לשינויים עדינים בעור, שיער, עלייה במשקל, ירידה ברמת האנרגיה ואפילו נטייה מוגברת לדיכאון. לפני שאתה מייחס שינויים אלה לגיל המעבר או להזדקנות, כדאי לוודא שהם לא נגרמים כתוצאה מתריס תת-פעיל, המכונה גם תת פעילות של בלוטת התריס. מצב זה שכיח פי חמישה עד שמונה בקרב נשים מאשר אצל גברים.
בלוטת התריס היא בלוטה זעירה בצורת פרפר שמשפיעה כמעט על כל מערכת איברים בגוף. ההורמונים שהוא מפריש חיוניים לוויסות חילוף החומרים – הקצב בו גופנו ממיר מזון וחמצן לאנרגיה. תת פעילות של בלוטת התריס יכולה לגרום למגוון רחב של תסמינים (ראה "תסמינים" להלן). הקשר בין תסמינים אלה למחלות בלוטת התריס אינו תמיד ברור, במיוחד אצל נשים מבוגרות, ולכן רבים לא יידעו כי יש להם את המצב ולא יטופלו בשל כך. זו בעיה רצינית, מכיוון שתת פעילות של בלוטת התריס לא מטופלת מגדילה את הסיכון שלך לכולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה ומחלות לב. למרבה המזל, המצב קל לאבחון (עם בדיקת דם של תפקוד בלוטת התריס) וטיפול (בעזרת כדור המכיל הורמון בלוטת התריס הסינטטי). ארגונים מסוימים, דוגמת איגוד התריס האמריקני, ממליצים על בדיקה שגרתית של תפקוד בלוטת התריס אצל נשים מבוגרות. אגודת המנופאוזה הצפונית אמריקאית ממליצה על כך לכל הנשים לאחר גיל המעבר. אך לא כל אנשי הרפואה מסכימים, ולכן חשוב לפקוח אחר התסמינים ולשאול את המטפל/ת שלך בבדיקת בלוטת התריס שלך, במיוחד אם אתה בן 60 ומעלה.
תת פעילות בלוטת התריס אצל חלק מהנשים ההופעה כל כך הדרגתית שכמעט ולא מורגשת. אצל אחרים הסימפטומים מופיעים בפתאומיות במהלך מספר שבועות או חודשים. נשים מעל גיל 60 עשויות לסבול מתסמין אחד בלבד, כמו למשל דיכאון או ירידה בזיכרון. ככלל, ככל שרמות ההורמונים בבלוטת התריס נמוכות יותר, הסימפטומים וההשפעות בולטים יותר או חמורים יותר, הכוללים את הדברים הבאים:
עייפות. אם יש סימפטום קלאסי אחד של תת פעילות של בלוטת התריס, זה תשישות מוחלטת.
תופעות לב וכלי דם. רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס יכולות להאט את קצב הלב. יכולת השאיבה של הלב עשויה להיות מופחתת, ולהפחית את זרימת הדם לעור, לכליות, למוח ולרקמות חיוניות אחרות. תת פעילות של בלוטת התריס יכולה גם להחמיר את יתר לחץ הדם ואי ספיקת לב.
רמות כולסטרול גבוהות. בלוטת התריס התת פעילה יכולה להוביל לרמות גבוהות של כולסטרול כולל ו- LDL.
חוסר סבילות לקור. היות ובמצב הנ"ל התאים זקוקים לפחות אנרגיה, כך שגופך מייצר פחות חום. את/ה עלולים להרגיש קור אפילו כשאנשים סביבך חשים במצב נורמלי.
בעיות פסיכולוגיות. תת פעילות של בלוטת התריס חולקת תסמינים רבים עם דיכאון, כולל קשיים בזיכרון וריכוז ואובדן עניין בדברים החשובים לך בדרך כלל. תת פעילות של בלוטת התריס והדיכאון קוראים לטיפולים שונים ולכן חשוב לאבחון נכון.
שינויי תיאבון ועלייה משקל. עם צרכי אנרגיה נמוכים יותר, אתה זקוק לפחות קלוריות, כך התיאבון יורד. עם זאת אתה עשוי לעלות מספר קילוגרמים מכיוון שגופך ממיר פחות קלוריות לאנרגיה, ומשאיר יותר לאחסן כשומן.
סימנים, תסמינים ואפקטים אחרים. העור עלול להפוך יבש וקשקשי, והציפורניים שבירות. שיער עשוי להיות דק יותר וגס. העיכול מאט, מה שמוביל לעצירות. הדיבור והתנועה עשויים גם להאט. כאבי שרירים וכאבי פרקים נפוצים. נשים מבוגרות עשויות לסבול מבעיות באיזון. אצל נשים צעירות יותר תקופות עשויות להיות כבדות יותר ותכופות יותר, או שהן עלולות להפסיק. תת פעילות בלוטת התריס הבלתי מטופלת לאורך זמן עלולה לגרום להעמקת הקול.
לאכול יותר מוצרי סויה: מוצרי סויה עשירים בחלבון ומכילים איזופלאבונים, תרכובות צמחיות הדומות במבנה לאסטרוגן.
מחקרים מצאו כי חלבון סויה המכיל איזופלבונים – isoflavones ישנה השפעה להורדת רמת הכולסטרול בדם דבר שיכול להפחית את הסיכון למחלות לב (Am J Clin Nutr. 2007 Apr;85(4):1148-56), גם ב: (Am J Clin Nutr. 2007 Sep;86(3):809).
למעשה, אכילת סויה בכל יום במשך חודש לפחות יכולה להגדיל את רמת הכולסטרול "הטוב" ב- 1.4 mg / dL ולהפחית את רמות הכולסטרול הרע "LDL" בכ -4 mg / dL. מקור: Br J Nutr. 2015 Sep 28;114(6):831-43. doi: 10.1017/S0007114515002603. Epub 2015 Aug 13. מקור נוסף: Am J Cardiol. 2006 Sep 1;98(5):633-40. Epub 2006 Jul 12.
צורות מעובדות פחות של סויה – כגון פולי סויה או חלב סויה – עשויות להיות יעילות יותר בהורדת הכולסטרול מאשר תמציות חלבון סויה או תוספי מזון (Br J Nutr. 2015 Sep 28;114(6):831-43. doi: 10.1017/S0007114515002603. Epub 2015 Aug 13).
סלניום הוא מינרל שנמצא בקרקע. סלניום מופיע באופן טבעי במים וכמה מזונות. בעוד אנשים רק צריך כמות קטנה מאוד, סלניום משחק תפקיד מפתח בחילוף החומרים. – סלניום מינרל חשוב לבריאות.
למה אנשים לוקחים סלניום? סלניום משך את תשומת הלב בגלל תכונותיו הנוגדות החמצון. נוגדי חמצון מגנים על התאים מפני נזק. ישנן עדויות כי תוספי סלניום עשוי להפחית את הסיכויים לסרטן הערמונית, אך רוב המחקרים מראים שאין תועלת רבה. סלניום לא משפיע על הסיכון לסרטן המעי הגס או לסרטן הריאה. אבל היזהר: מחקרים מסוימים מצביעים על כך שסלניום עלול להגביר את הסיכון לסרטן העור שאינו מלנומה.
בקרב אנשים בריאים בארה"ב, חסרים סלניום הם נדיר. אבל כמה מצבים בריאותיים – כגון HIV, מחלת קרוהן, ואחרים – קשורים לרמות סלניום נמוכות. אנשים אשר מוזנים תוך ורידי הם גם בסיכון נמוך סלניום. רופאים לפעמים מציעים כי אנשים אלה זקוקים לתוספי סלניום.
סלניום נחקר גם לטיפול בעשרות מצבים. החל מאסטמה ועד לדלקת פרקים, קשקשים ובעיות פוריות. עם זאת, התוצאות לא היו חד משמעיות.
כמה סלניום אתה צריך לקחת? קצבת התזונה המומלצת (RDA) כוללת את הסכום הכולל של סלניום שאתה צריך לקבל מהמזונות. רוב האנשים יכולים לקבל RDA שלהם סלניום מן המזון.
בכמה מחקרים כדי לקבוע אם סלניום יכול לסייע במניעת סרטן ערמונית, גברים שלקחו כ-100 מיקרוגרם ביום.
