בטא גלוקן יתרונות בריאות – קובי עזרא
היום אספר לכם על בטא גלוקן ויתרונותיו הבריאותיים. לאילו מצבי בריאות הבטא גלוקן יעיל?, האם בטא גלוקן מסייע לחולי סוכרת? ומה באשר למחלות לב וכלי דם? והאם הבטא גלוקן יעיל לצמצום הנטייה לסרטן המעי הגס? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית.
דווח בספרות שצמיגות β-גלוקן במעיים אחראית בעיקר להשפעותיו להורדת כולסטרול (הרע).
צמיגות β-גלוקאן קשורה ישירות למשקל המולקולרי שלו, למבנה המולקולרי שלו, למסיסות במים ולמטריקס של מזון. משקל מולקולרי גבוה ומסיסות גבוהה במים של β-גלוקן הם בעלי יכולת גבוהה של הפחתת כולסטרול בסרום בהשוואה למשקל מולקולרי נמוך ול-β-גלוקן מסיס נמוך.
β-Glucan הוא סיב תזונתי מסיס במים המתקבל משיבולת שועל, שעורה, חיידקים, שמרים, אצות ופטריות. דופן התא של שמרי האופה, כלומר, Saccharomyces cerevisiae נמצא בשפע ביותר ב-β-גלוקן.
β-Glucan הוא פוליסכריד מסיס במים המורכב מיחידות גלוקוז. מונומרים של גלוקוז מקושרים באמצעות קשרים גליקוזידיים β-(1→3) בחיידקים ובאצות ואילו מונומרים של גלוקוז מקושרים באמצעות קשרים גליקוזידיים β-(1→3) ו-β-(1→6) בשמרים ובפטריות. בשיבולת שועל ושעורה, מונומרים של גלוקוז מקושרים באמצעות קשרים גליקוזידיים β-(1→4) ו-β-(1→3). β-גלוקן המתקבל מחיידקים ואצות מציג מבנה ליניארי ואילו β-גלוקן המופק משמרים, פטריות, שיבולת שועל ושעורה.
סינתזת β-גלוקאן בדופן התא היא תהליך מורכב בגלל זיהוי מספר רב של מחלקות שונות של גלוקנים. מספר סוגים של אנזימים מעורבים בסינתזה של β-גלוקן. β-(1→6) שרשראות צד גליקוזידיות מקשרות את שרשראות הגלוקן β-(1→3) ליצירת רשת נוקשה. רכיבי β-Glucan ו-chitin מקושרים לעתים קרובות על ידי קישורים β-(1→4).
אין הבחנה חדה בין השברים הבלתי מסיסים והמסיסים של β-גלוקן, אולם מסיסות המים של β-גלוקן תלויה במבנה שלו.
β-Glucan מורכב משאריות גלוקוז המקושרות בקשרים גליקוזידיים β-(1-4) ו-β-(1-3). קישורי β-(1-3) בודדים מופרדים בדרך כלל על ידי 2 או 3 קישורים β-(1-4) אך היחס בין קישורי β-(1-4) ו-β-(1-3) שונה בין מיני דגנים.
יחס ההצמדה יכול להשתנות בין רקמות ומינים עם אזורים ארוכים יותר דמויי תאית של קישורים רציפים של β-(1-4) ב-β-glucan של סובין חיטה, כדוגמה, כאשר β-גלוקן מהווה כ-20% מה- סך פוליסכרידים של דופן התא באנדוספרם העמילני של חיטה. מקורות המזון של β-גלוקן כוללים פטריות מאכל, שמרים ודגנים, כגון שיבולת שועל, שעורה וחיטה.
סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות רבות מצביעות על השימוש ב-β-glucan כסיב פרה-ביוטי. ההבדל במשקל המולקולרי (MW) עשוי להיות הגורם המגביל את הקצב בשאלה האם ניסויים קליניים של β-גלוקן מביאים לתועלת קלינית או לא.
גורמים רבים יכולים להשפיע על ה-MW של β-גלוקן, כגון עיבוד מזון ומקור ה-β-גלוקן. חימום, בפרט, יכול להפחית את ה-MW של β-גלוקן ולכן להפחית את הצמיגות שלו בתוך מערכת העיכול.
מקורות שונים של β-גלוקן עשויים להיות בעלי MW וצמיגות שונים. צוין שה-MW בין זני שיבולת שועל שונה, מה שמוביל להנחה שה-MW יכול להשתנות גם בין סוגי דגנים [74]. β-Glucan משיבולת שועל ושעורה נבדלים גם הם במסיסותם שיכולה להשפיע ישירות על צמיגות המעי, כאשר שיעור גבוה יותר מהחלק הכולל מסיס בשיבולת שועל ושעורה מאשר בחיטה, שכנראה בגלל אורך השרשרת (שרשראות קצרות יותר מסיסות יותר). כפי שהוזכר קודם לכן, המבנה הבסיסי (דפוס ההצמדה) עשוי להסביר את ההבדלים המתרחשים בתכונות של β-גלוקן, במיוחד במסיסות ובצמיגות.
#בטאגלוקן #βglucans #קוביעזרא #דיאטה #הרזיה #סוכרת #תזונה #בריאות